פסק-דין בתיק עת"מ 4707-05-13

עתירה זו מופנית כנגד החלטת משרד הפנים שלא לחדש את אשרתו של העותר, וכתוצאה מכך להוציא צו גירוש לפי החוק למניעת הסתננות.

הרקע העובדתי

העותר, יליד אריתריאה, הסתנן לישראל בחודש פברואר 2008.

בתאריך 6.3.08 שוחרר העותר ממשמורת והוצא לו רשיון זמני לפי סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל, תשנ"ב-1952, אשר חודש מעת לעת בכפוף להתייצבות העותר אחת לחודש במשטרת ההגירה.

בתאריך 19.6.11 הגישה נגדו בת זוגו תלונה במשטרת ישראל בגין תקיפה ואיומים. על פי הנטען בתלונה, העותר הכה אותה בראשה, בעט בה וסטר לה, וכאשר ניסתה להימלט מפניו, רדף אחריה כשהוא אוחז סכין ומאיים להרגה.

על פי הראיות שצורפו לכתב התגובה מטעם המשיב, המתלוננת נמלטה לחנות סמוכה וביקשה מעובד החנות להזעיק את המשטרה (נספח 1 לכתב התגובה).

העותר הכחיש את תלונותיה של המתלוננת.

בתאריך 21.6.11, יומיים לאחר הגשת התלונה, ביקשה המתלוננת לבטל את תלונתה כיוון שלטענתה ביקשה להשלים עם בעלה "שהוא יוכל לבוא הביתה ונסגור את העניין".

המתלוננת טענה אמנם שאיש לא ביקש ממנה לבטל את התלונה, אולם לא חזרה בה מעיקרי תלונתה, למעט עניין הסכין, ואף הוסיפה שאין זה המקרה הראשון בו תקף אותה העותר וכי בעבר שהתה עם בנם המשותף במקלט לנשים מוכות (נספח 3 לכתב התשובה).

מטעמים שלא הובהרו, לא הוגש נגד העותר כתב אישום בשל המעשים המפורטים בתלונה הראשונה.

בתאריך 30.10.12 הגישה המתלוננת תלונה נוספת נגד העותר, בה טענה כי הלה שבר את מכשיר הטלפון הסלולרי שלה והכה אותה בכל חלקי גופה.

בתאריך 18.3.13 נעצר העותר עת התייצב במשרדי המשיב לצורך הארכת תוקף אשרתו, שתוקפה פג ב- 18.2.13.

בתאריך 19.3.13 הגיעה המתלוננת לתחנת המשטרה ומסרה, כי נודע לה על מעצרו של העותר והיא מבקשת להודיע כי ההדורים ביניהם יושרו, ואף חתמה על תצהיר בו ביקשה לבטל את התלונה נגדו ולשחררו ממעצר, כיוון שאיננה חוששת מפניו. הנימוק לבקשתה היה רצונה שהעותר יעזור בפרנסתה ויפגוש את בנו.

עוד ציינה, כי העותר התנצל לפניה על מעשיו.

אין בתצהיר כל אמירה לפיה תלונתה היתה תלונת שווא.

בעתירתו טוען העותר, כי בחינת הראיות המינהליות שהוצגו מגלה סתירות בגרסת המתלוננת, אשר לא נבחנו עד תום, ומכאן שלא הוכח כי מתקיימת לגביו הוראת "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי מס' 10.1.0010 מיום 24.9.12" (להלן: " הנוהל") שעל פיו מועבר לטיפול המשיב כל מסתנן שנעצר מיד בסמוך למועד ביצוע עבירה, כאשר קיימת כוונה לסגור את תיקו עקב חוסר ראיות מספיקות או העדר עניין לציבור ושנתקיימו לגביו התנאים הבאים:

1.     עבר עבירה מסוג עוון ואין עניין ציבורי בהעמדה לדין או אין די ראיות, או עבר עבירה מסוג פשע ואין די ראיות.

2.     העבירה שנעברה מסכנת את בטחון המדינה או שלום הציבור. נדרש לצרף חוות דעת של משפטן בה יינתן ביטוי לסכנה לשלום הציבור ובטחונו.

3.     הראיות שנאספו כנגד המסתנן הן ראיות ברורות וחד משמעיות, הקרובות לרמת הראיות הנדרשת בהליך פלילי או שיש די ראיות להעמדה לדין אך אין עניין ציבורי.